תא"מ
בית משפט השלום אילת
|
6856-12-11
30/12/2012
|
בפני השופט:
רות אטדגי-פריאנטה
|
- נגד - |
התובע:
שלום יצחק קידר
|
הנתבע:
1. אוסנת דדון 2. מוטי זנטי
|
החלטה |
בפניי בקשה לתיקון הבקשה לביטול פסק דין.
1. המבקש עותר למס' תיקונים בבקשה היות והבקשה המקורית הוגשה על ידי המבקש, מבלי שיוצג, ואף בלי שצירף תצהיר לבקשתו ואי לכך, עותר הוא לתיקון הבקשה על דרך של הוספת נימוקים לבקשתו.
2. המשיב מתנגד לבקשה.
לטענתו, היה על המבקש להגיש בקשה למתן ארכה להגשת בקשה לתיקון ובהעדר כל "טעם מיוחד" לארכה המבוקשת - הרי שדינה להידחות.
עוד מוסיף המשיב וטוען כי בבקשה זו יש משום "שינוי חזית" וכי הוגשה היא בשיהוי ניכר.
דיון:
3. תקנה 92 לתקנות סדר הדין, התשמ"ד - 1984, קובעת כי לבית המשפט הסמכות להתיר תיקון כתבי טענות "בכל עת", קרי: בכל שלב של הדיון.
מתן הרשות מסור לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית.
ככל שבתיקון המבוקש יש כדי לסייע במיקוד המחלוקת בין הצדדים, ייטה בית המשפט להעתר לבקשה ולאפשר תיקון.
4. סוגיית התיקון של כתבי טענות זכתה לפסיקה עקיפה שלפיה גישת בתי המשפט הינה ליברלית משיש בתיקון כדי להועיל לבעלי הדין להגיע לגיבוש השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת ובכך לייעל את הליך הדיון.
אף כי לא מצאתי כי במקרה דנן יש בתיקון המבוקש כדי לסייע באופן ממשי במיקוד המחלוקת, משעה שהנימוקים העיקריים פורטו אף בבקשה המקורית, ניתן אולי למצוא כי יש בתיקון המבוקש משום הרחבת הנימוקים ופירוטם.
5. יודגש כי אף כאשר מבקש בעל דין להוסיף עילה חדשה לטיעוניו, לא תידחה בקשתו מטעם זה בלבד, אף כי הקריטריונים יהיו חמורים יותר.
6. עם זאת, עלולה בקשה לתיקון כתבי טענות להידחות באם השתהה המבקש בהגשת הבקשה או לנוכח התנהלות המבקש עובר לבקשה (א. גורן,
סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, עמ' 153; ע"א 329/60, פנחס נ' תעשיות אבן וסיד, פ"ד ט, 481).
בענייננו, מצאתי כי השיהוי בבקשה הינו בלתי סביר, משעה שהוגש לבית המשפט יפוי כוח מטעם בא כוחו כבר ביום 31.08.12 ואף עתר, באמצעות בא כוחו לדחיית מועד דיון כבר ביום 02.09.12.
לא ניתן כל הסבר לאיחור הנטען, אף לא בתשובתו לתגובה.
יתר על כן, המבקש אף לא טרח להגיש בקשה לתיקון ותחת זאת הגיש "בקשה מתוקנת" מבלי ליטול תחילה רשות מבית המשפט.
7. עם זאת, ועל אף מחדלו של המבקש, מצאתי כי יש לאפשר את התיקון המבוקש, על מנת ליתן לו יומו השלם בבית המשפט ולו מן הנימוק כי הבקשה המקורית הוגשה ללא ייצוג.
ואולם, משעה שהיה בידי המבקש להגיש בקשתו זו בסמוך למועד קבלת הייצוג, ומשזו הוגשה כאמור בסמוך למועד הדיון בבקשה לביטול פסק דין, הרי שמצאתי כי יש לפצות את המשיב על טרחתו המיותרת, באמצעות פסיקת הוצאות מתאימות (ר' לעניין זה ע"א 41/50 זילברמן ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי, כד יג 613).
8. אשר על כן, ולאור כל האמור לעיל, מורה כדלקמן: